"מה, ככה אני?"

זה לוקח זמן, אבל אחרי שתצברו מספיק שעות משחק תבחינו לפתע שיש קווי דמיון ברורים בין ההתנהלות שלכם סביב שולחן הפוקר לזו שבחיים האמיתיים. מה זה אומר, למה חשוב להיות מודע לכך וכיצד ניתן לעשות בזה שימוש? שווה להציץ

בואו נערוך ניסוי קטן: חשבו על שלושה-ארבעה חברים המשחקים אתכם פוקר באופן קבוע ונתחו את סגנון המשחק שלהם: מי מהם שמרן ומי אינו מפחד לעשות רייזים גבוהים? מי מקבל החלטה רק אחרי מחשבה ומי 'משתולל' בלי לחשוב? מי מסגיר את ה'יד' שלו בשפת הגוף ומי מצליח לבלף ולהרתיע את היריב?

עכשיו נסו לדמיין איך החבר'ה האלה מתנהלים בחיי היום-יום, או לפחות איך אתם חושבים שהם מתנהלים – ורוב הסיכויים שתגלו שיש התאמה בין המקרים. השחקן השמרן הוא טיפוס סולידי גם 'בעולם האמיתי', השחקן ה'משתולל' הוא בן אדם אנרגטי, וההוא שיודע לבלף הוא זה שלרוב גם ידע לנהל מו"מ.

התבוננות 'בזמן אמת' בשחקנים ובסגנונות משחק יכולה ללמד אתכם רבות לא רק על צורת המשחק, אלא גם על האופי שלהם. וזה נכון גם לגביכם – ניתוח של דרך המשחק שלכם יכול לשקף לכם באופן כמעט מושלם את סגנון ההתנהלות שלכם בחיים העסקיים ובשגרת היום-יום.

ואגב, הרגע הזה – השלב שבו שחקן יודע מה סגנון המשחק המועדף עליו ו'קולט' שכך הוא מתנהל גם מחוץ למשחק – הוא אחד השלבים המעניינים בהתפתחות הטבעית שלו כשחקן. זה השלב שבו הוא מופתע ושואל את עצמו: "מה, ככה אני?", וזה גם השלב שבו הוא יכול – אם רק ירצה בכך – לשפר לא רק את רמת המשחק שלו, אלא גם כמה תכונות שמעכבות אותו מבחינה אישית.

איך, אם כן, ניתן לעשות שימוש בתובנה הזו כדי להשתפר? אז ככה: דמיינו את עצמכם משחקים פוקר (או יותר טוב: חכו שתהיו סביב השולחן ונסו לנתח את עצמכם בזמן אמת). התמקדו במוטיב אחד שחוזר על עצמו ומתסכל אתכם (לדוגמה: הימנעות מרייזים מחשש שלא ייפתח כלום, או התקפלות מוגזמת מתוך החשש להפסיד, או לחלופין: כניסה לכל יד מתוך סקרנות לראות פלופ).

קחו את נקודת התורפה הזו שלכם, שצצה שוב ושוב במשחק, ומצאו תרחישים דומים בחיי היום-יום. זיהיתם דפוס שחוזר על עצמו? עכשיו עליכם 'להילחם' בו ולנסות להעלים אותו. אם תגלו ערנות ותתמידו בניסיונות השיפור, תגלו עם הזמן שהדפוס הולך ופוחת ושהנזק שהוא גרם מצטמצם, הן במשחק והן מחוצה לו.