כנגד ארבעה בנים

כל מי ששיחק פוקר בכמה שולחנות שונים יודע כי הסטטיסטיקה לא משקרת: בכל שולחן ניתן למצוא את אותם 'טיפוסים' קבועים: הנועז, השמרן, הבלפן, הדגרן, השחקן שמרבה לדבר, ההוא שתמיד שקוע בנייד ועוד. במיוחד לפסח, הכירו את ארבעת הבנים המרכזיים של שולחן הפוקר

השלמן – השלמן, כשמו כן הוא, אוהב לשלם. מישהו עשה רייז נמוך? "הוא כנראה חלש, אני חייב לשלם". מישהו עשה רייז גבוה? "הוא בטח רק מנסה להפחיד, אני חייב לשלם". השלמן אוהב לשלם ולראות את הקלף הבא, אבל יותר מכול הוא שונא לקפל את הקלפים ולצאת מהיד – רק כדי לגלות כי נפתח הקלף היחיד שהיה יכול להציל אותו.

תכונה מאפיינת: בטוח שכולם מנסים לבלף כל הזמן.

הבלפן – הבלפן לא מגיע למשחק כדי להרוויח כסף, אלא כדי לחוות ריגושים. הוא נועז באופן יחסי, בעל יכולות מו"מ ושכנוע, ואין דבר אהוב עליו יותר מאשר להציג את הקלפים שלו לאחר שהבלוף הצליח. לא פעם הוא גורף קופות יפות בזכות הבלופים שלו, אבל כשהוא לא ערני מספיק הוא עלול לנסות לעשות בלוף לשלמן. והשלמן, כזכור, לא יזרוק – אלא ישלם…

תכונה מאפיינת: תזזיתיות וחוסר סבלנות

הדגרן – הדגרן, בניגוד לבלפן (ובעצם בניגוד לכולם), לא בא ליהנות מהמשחק. הוא בא להרוויח, או  יותר נכון: לא להפסיד. מהסיבה הזו הוא מעדיף לשבת ערב שלם ולזרוק את הקלפים שוב ושוב, ובלבד שלא ייכנס חלילה למשחק עם קלפים לא חזקים מספיק. לרוב הוא יגרוף קופות קטנות יחסית, כי כשהוא כבר נכנס למשחק, רבים יעדיפו לקפל את הקלפים ולא לשחק מולו.

תכונה מאפיינת: יכולת התמדה אין-סופית

הפקסן – הפקסן הוא זה שמזכיר לכולם שבפוקר יש גם הרבה מזל. הוא יכול לקבל קלפים גרועים – אבל זה לא ימנע ממנו לקוות ולהאמין שייפתח לו מה שהוא רוצה. רוב הערב הוא נמצא ב'ריצה', אך באופן מפתיע הוא מקבל שוב ושוב את מה שהוא רוצה. אגב, שלא יהיה ספק: הפקסן הוא מעמד נקודתי, המאפיין בעיקר שחקנים מתחילים. לאורך זמן הפקסן יגלה שהוא לא שחקן פקסן – אלא שחקן מפסיד.

תכונה מאפיינת: חוסר הבנה בסיסי של המשחק